{"href":"https://api.simplecast.com/oembed?url=https%3A%2F%2Fmlh-btvb.simplecast.com%2Fepisodes%2F67-oEf42fJh","width":444,"version":"1.0","type":"rich","title":"פרק 67 - מסע בתולדות התודעה האנושית: מי אמר שתחרות הכרחית? ","thumbnail_width":300,"thumbnail_url":"https://image.simplecastcdn.com/images/c314f1e5-e36f-4029-965d-a8590cddc4ce/a51d87b0-3f1e-40e9-acff-25fbc7054284/67.jpg","thumbnail_height":300,"provider_url":"https://simplecast.com","provider_name":"Simplecast","html":"<iframe src=\"https://player.simplecast.com/22ddca0a-6757-412d-b501-cc0650b40d1e\" height=\"200\" width=\"100%\" title=\"פרק 67 - מסע בתולדות התודעה האנושית: מי אמר שתחרות הכרחית? \" frameborder=\"0\" scrolling=\"no\"></iframe>","height":200,"description":"לתוכנית \"איך לפעול באיזור הגאונות שלך\"  https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/#form\n\nפרק 67 מסע בתולדות התודעה האנושית: מי אמר שתחרות הכרחית? \n\nלראשונה מאז שהפודקאסט הזה, שלחתי למרואיין הזמנה שזו לשונה: \nהבקשה שלהלן היא בבחינת חלומה של ילדה קטנה (בתוך מבוגרת), ואשמח ממש אם תעזור לי להגשים אותה, ותגיע להתארח בפרק משמעותי מאד על פרדיגמת התחרות ועל הרחבה תודעתית בנושא. \nהנושא הזה כל כך רוחש וחי בי, ואני נרגשת להנגיש הצצה לעדויות אמפיריות שמשבשות את כל מה שמוכר ונתפש כהכרחי. \nההגיון של העולם שאני נולדתי לתוכו, מכיל תפישות תחרותיות, כאלה של משחק סכום אפס. האנושות מדומה למין ציר אנכי ויש היררכיה. יש את אלה שהם בפסגה – עשירים מאד, יפים נורא, מפורסמים, ספורטאים אולימפיים, ממציאים דגולים, מדענים בעלי שם וזוכי פרסים, יש את אלה שבתחתית, בשולי החברה, הומלסים, לוזרים. ובאמצע סתם אנשים - הקומן פיפל, רובנו. וגם ביננו יש מדרג, לכאורה. \nוכך קרה, שלא משנה כמה התאמצתי לטפס, ולאילו שלבים הצלחתי להעפיל בסולם, תמיד הסתכלתי למעלה, והיה שם טור ארוך.\n \nאז בגיל ארבעים מחזיקה בחיים שהם ממש ממש בסדר, כשיש לי לכאורה הכל, ושאני לגמרי בטוחה השרדותית וויז, אני מבינה שה\"לא מספיק\" שהולך איתי תמיד, כנראה לא ייעלם באמצעות עוד ריצה לעבר עוד מטרה. \nובשיעור על התיאוריה האדלראינית, כשהמרצה מסבירה, שעפ\"י אדלר תחרותיות מייצרת נוירוזה חברתית ואישית, שתחרות מלווה בשפה של ביקורת, ושהיא יוצרת נפרדות בין הפרטים, אני מרגישה ש.. נכון. \nוכשהיא מסבירה שאדלר הצביע על גישות חינוך, שמטרתן לבסס שיוויון ערך בין כולם, שיתוף פעולה וכבוד הדדי, ובכך להשתית בריאות חברתית ונפשית, אני מרימה יד ושואלת אם יש עדויות לחברות בלתי תחרותיות או פחות תחרותיות, אם יש ראיות אמפיריות שקושרות בין שיתוף פעולה ושגשוג נפשי. המרצה מסתכלת עלי בחיוך ועונה שאנחנו לומדים תיאוריה ולא מדע. \nוהחוליה הזו בין התיאוריה למציאות לא מרפה ממני. \nכי ברור שתחרות וריצה וטיפוס משבשי אושר ומגבירי לחץ, אבל היי אולי זה המנוע ליצירתיות, להישגיות? ועוד היי – אולי אין ברירה, ככה זה בטבע – החזק שורד, והאלפא שולט. \nאין סתם אנשים, אני משוכנעת. \nולא חייבים להציב אותנו על ציר שמסמן יותר ופחות. ומתברר שיש אפילו עדויות לחברות שיוויוניות, נטולות היררכיה, חסרות מנהיג, נעדרות שיטור או אלימות ממוסדת. \n\nד\"ר דניאל נווה מלמד בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ובבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת ת\"א, חי וחקר שנה בקרב חברת ציידים-לקטים\n ביערות דרום-הודו. הוא גם מנחה קורס מרתק לקהל הרחב מסע בתולדות התודעה האנושית, ותוכלו להרשם בלינק שפה. \nלקורסים של ד\"ר דניאל נווה: https://www.danielnaveh.com/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%94\n\nלערוץ מעלה בטוב ביוטיוב: https://www.youtube.com/channel/UClNhETHkHBQ5PQZ55GC1jnA \n\nלקורס מתחברים ממצוינות לגאונות: https://lp.vp4.me/cchg \n\nלאתר של דנה רגב, מאמנת אישית, מאמנת יזמים ובכירים, מרצה, ומנחת סדנאות: https://www.danaregev.com/\n\nלטור במאקו על גאונות: https://www.mako.co.il/health-weekend/Article-83a8d38a39adb71027.htm \n\nלפרק נוסף על התפישה האדלריאנית ועל מחירי התחרות: https://open.spotify.com/episode/3bjFjSDYIAHf1wJop7U5Qe?\nsi=tZiuHo2IQpqVPTLr8h-CDg\n\n\n\n"}